כיצד נוצר גשם?
מקור הגשמים הוא בעננים. ענן נוצר כאשר אוויר לח עולה כלפי מעלה. אוויר לח הוא אוויר המכיל אדי מים. בעלייתו הוא מתקרר עקב היתקלות באוויר קר יותר. האוויר הלח מתקרר עוד ועוד עד שההתקררות גורמת להתעבות, שהיא הפיכת מצב הצבירה של המים מגז (אדי המים) לנוזל. כך נוצרות טיפות מים זעירות. כמות טיפות המים הנוצרות הוא עצום והאוסף שלהם הוא הענן שאותו אנחנו רואים.
למעשה, ההתקררות עצמה אינה מספיקה ליצירת טיפות המים. לשם כך צריך האוויר הלח לבוא במגע עם פיסות חומר קרות. האוויר הלח אכן נפגש עם גרגרי חומר זעירים (בגודל של פחות ממאית המילימטר) ועקב כך הופכים אדי המים שבו לטיפות מים. גרגרים אלה קרויים בשם "גרעיני התעבות" משום שהם גורמים להתעבות אדי מים, להפיכתם למים. גרגירי ההתעבות הם גרגירי מלח, חול ועוד המצויים באוויר.
כל עוד טיפות המים מספיק קטנות, הן נשארות למעלה משום שהן קלות.
מה גורם לטיפות המים שבענן לרדת כגשם?
טיפות המים הולכות וגדלות והופכות כבדות יותר ויותר. תהליך גדילתן של הטיפות יכול להתרחש עקב אדי מים הפוגעים בהן והופכים למים (במלים אחרות - הטיפות עצמן משמשות כגרעיני התעבות). גדילתן יכולה להתרחש גם עקב התנגשויותיהן עם טיפות מים אחרות. ההתנגשויות גורמות לכך שטיפות מים יאספו אליהן טיפות מים אחרות ובאופן כזה מתקבלות טיפות מים גדולות יותר. טיפות המים בענן הולכות וגדלות, הולכות ונעשות כבדות יותר. כאשר הן מספיק כבדות, הן מתחילות לרדת מטה וזוהי התופעה המוכרת לנו כגשם.
את יצירת הענן ואת יצירת הגשם ניתן להמחיש על ידי קומקום עם מים רותחים וצלחת קרה. כאשר נניח צלחת קרה מעל למים רותחים יפגעו בה אדי המים היוצאים מן הקומקום ויהפכו בחלקם למים נוזליים. דבר זה דומה לתהליך יצירתן של טיפות המים בענן. אדי מים עולים מן הקומקום כלפי מעלה, כפי שאדי מים עולים מן הקרקע כלפי מעלה. הם מתנגשים בצלחת הקרה, הממלאת את תפקידם של גרגירי ההתעבות בענן. כאשר אדי מים פוגעים בצלחת, הם הופכים למים נוזליים. אם ננשוף רוח קרה בפינו על אדי המים היוצאים מן הקומקום, אדי המים לא יתעבו. דבר זה ממחיש את הצורך בגרעיני ההתעבות.
אם נניח די זמן את הצלחת מעל לקומקום, כמות המים תגדל, הם יהפכו לכבדים יותר ויותר ובשלב מסויים, כאשר הם יהיו כבדים מספיק, יתחילו לטפטף כלפי מטה. תופעה זו דומה לגשם הנוצר כאשר טיפות המים נעשות מספיק כבדות והן יורדות כלפי מטה.
מקור הגשמים הוא בעננים. ענן נוצר כאשר אוויר לח עולה כלפי מעלה. אוויר לח הוא אוויר המכיל אדי מים. בעלייתו הוא מתקרר עקב היתקלות באוויר קר יותר. האוויר הלח מתקרר עוד ועוד עד שההתקררות גורמת להתעבות, שהיא הפיכת מצב הצבירה של המים מגז (אדי המים) לנוזל. כך נוצרות טיפות מים זעירות. כמות טיפות המים הנוצרות הוא עצום והאוסף שלהם הוא הענן שאותו אנחנו רואים.
למעשה, ההתקררות עצמה אינה מספיקה ליצירת טיפות המים. לשם כך צריך האוויר הלח לבוא במגע עם פיסות חומר קרות. האוויר הלח אכן נפגש עם גרגרי חומר זעירים (בגודל של פחות ממאית המילימטר) ועקב כך הופכים אדי המים שבו לטיפות מים. גרגרים אלה קרויים בשם "גרעיני התעבות" משום שהם גורמים להתעבות אדי מים, להפיכתם למים. גרגירי ההתעבות הם גרגירי מלח, חול ועוד המצויים באוויר.
כל עוד טיפות המים מספיק קטנות, הן נשארות למעלה משום שהן קלות.
מה גורם לטיפות המים שבענן לרדת כגשם?
טיפות המים הולכות וגדלות והופכות כבדות יותר ויותר. תהליך גדילתן של הטיפות יכול להתרחש עקב אדי מים הפוגעים בהן והופכים למים (במלים אחרות - הטיפות עצמן משמשות כגרעיני התעבות). גדילתן יכולה להתרחש גם עקב התנגשויותיהן עם טיפות מים אחרות. ההתנגשויות גורמות לכך שטיפות מים יאספו אליהן טיפות מים אחרות ובאופן כזה מתקבלות טיפות מים גדולות יותר. טיפות המים בענן הולכות וגדלות, הולכות ונעשות כבדות יותר. כאשר הן מספיק כבדות, הן מתחילות לרדת מטה וזוהי התופעה המוכרת לנו כגשם.
את יצירת הענן ואת יצירת הגשם ניתן להמחיש על ידי קומקום עם מים רותחים וצלחת קרה. כאשר נניח צלחת קרה מעל למים רותחים יפגעו בה אדי המים היוצאים מן הקומקום ויהפכו בחלקם למים נוזליים. דבר זה דומה לתהליך יצירתן של טיפות המים בענן. אדי מים עולים מן הקומקום כלפי מעלה, כפי שאדי מים עולים מן הקרקע כלפי מעלה. הם מתנגשים בצלחת הקרה, הממלאת את תפקידם של גרגירי ההתעבות בענן. כאשר אדי מים פוגעים בצלחת, הם הופכים למים נוזליים. אם ננשוף רוח קרה בפינו על אדי המים היוצאים מן הקומקום, אדי המים לא יתעבו. דבר זה ממחיש את הצורך בגרעיני ההתעבות.
אם נניח די זמן את הצלחת מעל לקומקום, כמות המים תגדל, הם יהפכו לכבדים יותר ויותר ובשלב מסויים, כאשר הם יהיו כבדים מספיק, יתחילו לטפטף כלפי מטה. תופעה זו דומה לגשם הנוצר כאשר טיפות המים נעשות מספיק כבדות והן יורדות כלפי מטה.
עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.